מאיה כהן ברנס הדליק/ה נר לזכרה ב-14/04/2021: "אהובה שלי,השבוע חשבתי עלייך מלא מן פלאשבקים על העבר ועד אותו ערב שהודיעו לי שהלכת.כואבת ומתגעגעת אליך כל כך מלאכית יפה שלי".
מאיה כהן ברנס הדליק/ה נר לזכרה ב-14/04/2021: "אהובה שלי,השבוע חשבתי עלייך מלא מין פלאשבקים על העבר ועד אותו ערב שהודיעו לי שהלכת.כואבת ומתגעגעת אליך כל כך מלאכית יפה שלי".
שיר שידיד של לירז (שי מלול) כתב לזכרה אחרי מותה../ אור לוי (אחות) היה לה סוד...
עוד זוג כנפיים נפרסו לרווחה, בקעו מכתפייה במיטתה, באורה של תורה חייכה ונרדמה.
עוד מלאך נשלח לקחת קול קטן, שהחליט בשבילנו שזה הזמן, ללא הודעה, תלה מודעה ועזב.
לי- רז, היה לה סוד, לחשה למלאך משהו ועוד, איש לא ידע כשכיבתה את אורה, ויצאה עם מלאך אוחז בידה.
מה נשאר מלבד שעווה זולגת ויונה ששלחת למול תמונה כואבת, את שם בעולמך, את שם עם סודך.
לי- רז, היה לה סוד לחשה למלאך משהו ועוד איש לי ידע כשכיבתה את אורה ויצאה עם מלאך אוחז בידה..
שי הידיד שלך שכל כך אהבת ורק דיברת ושיבחת אותו כמה הוא מוכשר, כתב לך את השיר בכאב ובצער רב. השיר מתאר את אותו יום" שמחת תורה" שהיה אמור להיות שמח אך לנו לנצח הוא יהיה עצוב. מתגעגעים אלייך יפה שלנו. משפחה, חברים ומכרים.
שובר שתיקה/ רון לוי
היי לירזי ! לא כתבתי לך הרבה זמן וכל יום שעובר מאז אותו יום שחור נשמתי מתייסרת לירזי לפני חודש חגגו לי 17 ואת לא היית שם איתי כמו ב 11 שנים האחרונות לירזי שלי התגעגתי לחיבוקים לרוך לקול שלך שאני משתדל לא לשכוח וגם מתגעגע לסינג'ורים שלך בשישי בצהריים כשאת שולחת אותי להביא לך פסטלים חמים שאמא עכשיו הוציאה רזו יפה הרבה דברים קרו מאז לכתך לאור נולדו שלושה מלאכים לעידן שניים והשלישי בדרך ואני ... אני גדלתי עוד יומיים אני עולה לכיתה י'ב מוזר אה ? את זוכרת אותי בכיתה א' יפה שלי אני משתדל להיות חזק בשביל אמא אבל קשה לי אני בוכה כל לילה רק שהיא תראה אותי חזק מאושר ולא נשבר ! רזו יש לאייל גולן שיר ובו כתוב : "אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות אבל הגשם המשיך והדמעות ממשיכות הן זולגות אל הקבר החם יורדות בכל העולם" הדמעות לא עוברות וגם לא יעברו אני מבטיח לך שאדאג לספר עלייך ולהנציח אותך בפני כל העולם שבעזרת השם שגם הילדים שלי ידעו מי את ומה היית מלאך טהור ויפה תשמרי עלינו ותכווני אותי כי אני זקוק לזה אוהב אותך עד נשמתי האחרונה ואנחנו עוד ניפגש ! שלך לנצח הבונבון שלך !
שמחת תורה, לפני 9 שנים/ אור לוי פיטוסי (אחות)לקריאה
שמחת תורה, לפני 9 שנים/ אור לוי פיטוסי
״שישו ושמחו בשמחת תורה...״
שמחנו, באמת ששמחנו עד הרגע של ההקפה השלישית באותו ערב של שמחת תורה ארור לפני 9 שנים.
אני עושה וידיאו להקפות, מצלמת, מתעדת ולא מבינה למה אבא מפריע לי בטלפון. בפעם הראשונה דחיתי את השיחה, אמרתי שאחזור אליו בתום ההקפות, הוא בטח רוצה לשאול מה שלומנו.
בפעם השנייה אבא שוב התקשר וכבר עניתי, אבא מה קורה???
בואוווו מהר לירז לא מתעוררת!!!
זהו! בום!
יש את החיים שלפני ויש את החיים אחרי.
החיים שלפני היו מלאים, 4 אחים, 4 ילדים שמחים במה שיש, מאושרים.
החיים שאחרי הם חסרים, 3 אחים, 3 ילדים עם צער, געגוע וכאב אינסופי.
אחותי היחידה, זו שהייתי אמורה ללוות אותה ביום חתונתה והיא אותי, לתמוך בה בחדר לידה והיא בי, סתם לשבת על כוס קפה, לרכל על הבעלים ולקטר על הילדים- איננה!
ועכשיו מי ישלים את החסר? איך אעשה? איך אחיה בלעדיה? לקחו לי חלק מהלב!
9 שנים שאני חיה בלעדייך, זועקת אלייך בכל שבריר שנייה. מתחננת אלייך שתחזרי אני זקוקה לך.
את בטח שואלת את עצמך איך אני עושה?
השנים הראשונות היו על אוטומט. עושים מה שצריך ותומכים באמא ואבא. לא מתפרקים. אי אפשר!
ואז התחתנתי, נולדו הילדים והם הכנסו שפיות ושמחה לחיי.
והחלק ההוא בלב שלקחו לי בלכתך עדיין חסר!
ולא יהיה דבר שימלא אותו. זה החלק שאני כואבת, מתגעגעת, מצוערת ומבכה את לכתך.
לירז, אבא הקדיש לך משפט על המצבה שלך:
״רב הנסתר על הגלוי במותך וזמירות החג נדמו עבורך״.
נדמו עבורך ועבורנו!
אני קצת מתנחמת שעכשיו את לא לבד, היית
יותר מדי זמן לבד ולפני שנתיים אבא בא אלייך. הצער הכניע אותו ולא נתן לו סיכוי.
ואם תשאלי אותי איך עושים אחרי ששניכם לא פה, לא אדע לתת תשובה.
יום שמחת תורה תמיד סימל עבורי שמחה השפרצת בושם מיוחד מבקבוקים מיוחדים בגדים חגיגים והמון המון שמחה.... לפני 9 שנים היום הזה הפך כולו שמחה מהולה בעצב לא להאמין שעברו 9 שניים קשה לשכוח את היום הזה ההודעה הזו "לירז נפטרה" איך כמה למה כנראה שלא נדע כזו היית בחייך ומותך מלאת נוכחות אך מלאת סודות.
בחודש האחרון בחייך כעסתי עלייך הרבה רבנו כי לא הבנתי למה את מתרחקת למה את לא באה אפילו ויתרת על הטיול של הח'ברה בסוכות איתנו אחר כך הבנתי שכנראה הרגשת רציית כמה שיותר מהבית ומהמשפחה שלך... אומרים שאדם יודע.
ערב שמחת תורה שלחת לי הודעה" שולה בירכתי אותך השנה תהיי פילה ואני אהיה דודה".
כזו היית חיבת לברך אבל לעקוץ אוהבת להדליק את האוירה.צחקתי אמרתי לך מוכנה להיות פילה.
למחרת צלצלתי אלייך 3 פעמיים לא עניית כנראה היית בהקפות ואז היית עיפה לחזור אלי חבל שהיית עיפה זו היתה הפעם שעלית לישון ולא קמת...
לירז שבוע אחרי ההודעה שלך ישבתי בחדר שלך במיטה שלך עדין מוכת הלם ואז הגיע הטלפון מהרופאה שלי שמרית מזל טוב את בהריון לא יכלתי לקבל את הבשורה במקום אחר הרגשתי אותך איתי שם.רציתי לצעוק משמחה אז צעקתי בלב וכן סימתי את ההריון בהחלט כמו פילה כל קילו שהוספתי חשבתי עלייך גם את הברכה הזו דאגת לסדר לי...
כולנו המשכנו וממשיכים בחיינו את הלכת והשארת לנו את המשפחה המיוחדת שלך היא כזו באמת ויש לך אמא לביאה אמיתית מודל להערצה!!!
לירז את חסרה... הרעש שלך הנוכחות הכל כך בולטת שלך... קראתי לך טאז היית עושה לי סחרחורת היינו הפכיים מוחלטיים ועדין היה שם קליק מיוחד....
משארת בת 24 יפה עם נוכחות מדהימה וטוב לב ענק.... ככה אזכור אותך לעד!!!השנה שמחת תורה יוצא כל כך סמוך ליום הולדתך שזה מצמרר.
עוד 4 ימים.../ צחי
עוד ארבעה ימים יש לך יום הולדת ואני שוב מוצא את עצמי עם נר כחול מרובע עם תאריך עליו 26,10,2009 וכתוב מתחת לתאריך יום הולדת שנתיים בלעדייך, כאשר אני שוב באתר מביט בתמונותייך ונזכר בילדותינו היפה אצל סבתא כשהיינו שוכבים כל הנחדים על המיטה מחובקים רואים טלוויזיה ביחד בחגים ובגינה שבנינו אני את ועידן מאחורי הבית שלכם כשאת העציצים ששתלנו היינו לוקחים מהפארק בשכונה, אני אפילו זוכר את היום שממש הוצאנו עץ כדי לשתול אותו אצלכם בגינה, כל הזמן נתת לי הרגשה שאת מעריצה אותי אך האמת היא שאני תמיד הערצתי אותך, חבל שהגעתי למסקנה הזאת רק אחרי ש... אבל את בטח יודעת.. אנחנו רק בשר ודם לא מלאך כמוך, אז שוב אין לי למי לקנות מתנה ושוב הרצון להתעורר כבר מהסיוט הנורא הזה אבל אין מענה, מה שנשאר לתת זה האהבה שלי אלייך שלא נגמרת ולא נשכחת, ואת ברכתי הצנועה ובקשתי היא לקב״ה שישמור עלייך שם למעלה וישים אותך במקום הראוי לך, בין מלכים ומלאכים כמו שאת שומרת עלינו, אוהב וזוכר צחי.
האם את עדיין יודעת???/ צחי לוי
האם את עדיין יודעת כמה קשה לי ולא מובן? כשהדרכים נעלמות מעיני ולא מצליח למצוא מזור או מענה לשאלותי, חושב עלייך המון וכשהמחשבות רצות בראש אני נכנס לכאן וקורא עלייך דברים שכתבו חברייך ומשפחתך לזכרך, וקשה! קשה להבין כמה אבא שלך מייחל לראותך וכמה אמא שלך גמורה מתבוססת בצער החיים המר לאחר שנלקחו שניים מילדיה ללא כל הסבר או סיבה! אור גם לא מוצאת מרגוע ומתגעגעת בטירוף נשענת על תמונות מכתבים וסרטונים, אחיך רון שכל כך אהבת כבר מילדות בוכה עלייך, ובין כל זה אחיך הגדול עידן עדיין מנסה לשמור על שפיות וללכד ולשמור על מה שנשאר ואז באמת עולה השאלה, מה היה או איך המצב היה נראה אילו לא היה מתרחש האסון הנורא באותו 04/10/2007 המקולל שבוא עיבדנו אותך? ולאחר מכן באות האשליות אשר לוקחות אותי לפחות לחצי שעה של כיסופים לגורל אחר שונה ונעים מזה שנפל על משפחתנו ולאחר מכן שוב כרגיל מתעורר למציאות והידיעה שאת העבר אי אפשר לשנות יכולה לשגע!! אני ממש מתגעגע אלייך והייתי נותן הכל כדי לראות שוב שמחה ואור בבית המשפחה, לראות את אמא שלך מתגלגלת מצחוק כמו פעם, ואת אבא שלך צעיר חתיך הורס ממש כמו פעם כשלעידן עוד היה חצי כרה בלונדיני עם עניים גדולות כחולות ותמימות ואת ילדה רזה מחבקת ומשחקת, כמה זכרונות יש לי ממך לירזי ואת סוגנו אני שומר עדיין בליבי ולא אספר אותו לאיש לעולם, אני כל כך אוהב ומתגעגע, הלוואי והכל היה אחרת!
חלום.../ חן
היי אהובה שלי....חלמתי עלייך... איזה כייף לי שבאת לבקר אותי...כמו פעם שעשינו חג משותף אצלנו בבית...כולם היו...עמדתי ליד הדלת והיא נפתחה...ידענו שזה אבא שלי נכנס מבית הכנסת...ואת נכנסת לפניו...הייתי בשוק...ואז התחלת לחבק את כולם...זוכרת שחיבקתי אותך בידיעה שרק באת להגיד שלום...חיבקתי ונישקתי אותך...ושאלתי אותך..״זהו?!״ הסתכלת עלי עם פרצוף שאומר ״אין מה לעשות חייבת לחזור...״ ואז השעון המעורר הארור שלי צלצל... אני יודעת שאני מבקשת הרבה...תבואי גם היום...לא רק לחבק...כדי שנשב לדבר...יש לי הרבה לספר לך...אוהבת ואוהב תמיד...מתגעגעת ואתגעגע תמיד...נשיקות
רזרוזה שלי נשמתי יקרה שלי מה אוכל לומר לך שעוד רצף של חגים בלעדייך עברו וכמובן שזה לא היה מושלם כסאך עדיין מיותם כמו בכל יום שישי ובכל חג לירז השבוע חל יום הזיכרון לנו הורייך ואחייך יש כל יום יום זיכרון מה שרציתי לומר לך הוא שאת בכל רמח אברייך היית שייכת לצבא חיית ונשמת צבא מרגע התגייסותך לצה"ל והמשכת את חייך בטייסת שאוזרחה עד ליום מותך צר לי בתי היקרה שהמקום שבו עבדת ונתת בו את נשמתך מרצך וכוחך לא מואיל בטובו לבוא ביום זה ולהתייחד איתך איתנו לא מפקדייך ולא חברייך מצאו לנכון לבוא ביום כל כך קשה ואמוציונלי לעם ישראל בכלל ולנו בפרט מאכז מאוד וכואב מאוד יקרה שלי מושיק עפיה כתב שיר שבדיוק מתאר את תחושותינו שובר שתיקה כבר כמה זמן ששתקתי הסתרתי את המחשבות האור בי דעך הימים עברו ובליבי נשארו החלומות האמת תשחרר אותי, תחשוף אותי הגיע הזמן לומר אני חולם אותך, אוהב אותך יותר מכל דבר
לא מחפש את החופש באופק ציפורים נודדות אבל גם לא מוצא את המילים בשקיעות הכי יפות הימים פשוט חולפים ועכשיו לראשונה שובר שתיקה וכותב לך ולוחש לך מתגעגע נסיכה
אם הייתי יודע שזה יגמר הייתי מחבק אותך יותר אם הייתי מבין שכבר בא הסוף הייתי מקדיש כל שניה לאהוב אם הייתי חושב שאת תיעלמי לא הייתי מסיר את העיניים ממך אם עוד לא מאוחר רוצה לחזור למקום הכי חם בליבך
שובי אלי לך שר בלילותי וכך אמשיך לעד כשהיית עצובה זעקת אלי עכשיו תורי ואין אף אחד הלילות פשוט ריקיםועכשיו לאחרונה שובר שתיקה ורוצה בך וזועק לך את חסרה בנשמה
בתי היקרה כולי כואבת ודואבת הזמן לא מרפא ולו במעט על אובדן שכזה על ילדה יפה בפנימיותה וחיצוניותה על ילדה שאהבה חיים ואנשים ורצה הגורל האכזר שכעת יואהבו אותה גם מלאכים והדמעות זולגות וזולגות על אובדן מיותר שכזה חסרה לנו ביום חסרה לנו בלילה חסרה לנו בשבתות וחסרה לנו בחגים שכולם מאוחדים ואנו נשארנו מיותמים עם דמעה שמסרבת להעלם נסיכה שלי רואה את הכאב בעיני אחייך את הדמעות בעינים שלהם את הכאב על החסר הזה שלך ולי אין כל אפשרות לעזור להם מלבד לחבק אותם יקרה שלי מתגעגת לחיבוק שלך מתגעגת לשעה ארבע ועשרים שבו את מגיעה הביתה מיום עבודה ואני מוזגת לך לאכול מתגעגת לטלפון שלך בכל יום כדי לשאול מה נשמע אמא מה את עושה מה בישלת סתם מתגעגת אלייך אלייך ילדה שלי לשלם שלנו בלי חסר בלי בכי בלי כאב בלי שכול ובלי יגון סתם מתגעגת לשעה לפני שהחזרת את נשמתך לבורא עולם כדי לומר לך ולהזהיר אותך שלא תלכי מאיתנו כי החיים פה בלעדייך יהיו גיהנום עלי אדמות והייתי אומרת לבורא עולם שיסתפק בטל הקטן שלנו שלקח מאיתנו כי אנחנו לא מרשים שיקח אותך
יום זיכרון פרטי/ אור לוי פיטורי
חיים שלי אחותי היקרה. היום אנחנו מציינים את יום הזיכרון. יום זיכרון לאומי ופרטי, לכל בנאדם באשר הוא יש איזשהו כאב על אדם קרוב שנלקח טרם זמנו, ולי יש אותך ילדה בת 24 שכל חייה וזמנה היו למען אחרים. לירזי את שחיית את הצבא גם בהיותך אזרחית לא הפסקת לדבר על העבודה וכמה את מרוצה ממנה. אהבת את הצבא ואת החברים כאילו אין מחר. אהבת את הטייסת והקדשת לה מזמנך וכוחך. ואפילו כמעט ומצאת את מותך בה כאשר קיבלת את התקף האפילפסיה. אחותי המון דברים סובבים אותנו ביום יום גם שמחות, גם עצב והרבה געגועים אלייך יקרה שלנו. אני מבינה שעברו 5 שנים ואני יודעת שצריך להתמודד אבל איך לעזאזל ממשיכים בלעדייך כל החיים??????!!!!! חיים שלי אני בדרך אלייך להדליק לך נר זכרון ולהתייחד איתך ועם זכרך. נוחי בשלום על משכבך ותשאירי לי מקום לידך!! אוהבת ומתגעגעת
לירזי יקרה, אני חושב עליך נסיכה והדמעות לא מפסיקות לרדת לי. איזה געגועים וחוסר אונים. קשה לי אחותי,אני מצטער שלא הספקתי להרגיש ולהיות איתך כל רגע לפני מותך.אני מצטער שלא אמרתי לך כל יום כמה אני אוהב אותך. כואב לי עליך מאוד. לירז ,אני נשבר וקם,ונופל וקם ,חושב עליך ומתפרק לבד ואז שוב קם. אין לי קבלה והשלמה, אחותי נשמתי אני משחזר כל פעם מחדש את הרגע בו ניגשתי להעיר אותך ומצאתי אותך ללא רוח חיים, קרה ,קפואה,הנשמה יצאה ממך ואת בוהה בתקרה קשה כמו אבן,ואבא ואני מנשימים אותך ומעסים לך את הלב אבל בתוך תוכנו מבינים שאת כמה שעות ככה ואין אפשרות להצילך ולמרות זאת לא עצרנו עד שהגיע הניידת טיפול נמרץ ,הם הגיעו אחותי היקרה והתחננתי אליהם שלא יפסיקו עד שיעירו אותך, ובאמת שהם עבדו הרבה זמן בחדר והזריקו והנשימו אבל את נשארת בלי נשמה,לירזי אני זוכר את אמא יושבת על הרצפה ובוכה ומתייפחת ומתפללת שיקרה נס ותקומי,אני זוכר איך אור נכנסה לטראומה ופחדה לעלות הבייתה כאילו לא מאמינה שזה קורה. אני זוכר את רון ילד קטן שמחכה ביחידה למטה עם מישהו מהמשפחה כדי שלא יחשף ולא יראה מה קרה ואני זוכר אחותי את הרגע שהודעתי לו אחרי ששאל אותי : "איפה לירז " ? היא בסדר ? היא בבית חולים "? והייתי צריך להודיע לקטן הטהור הזה שכל כך אהבת שלירזי כבר לא פה, היא עלתה לשמיים ועכשיו היא תשמור על כולנו מהשמיים, הוא התפרץ בבכי וחיבקתי אותו,מה יכלתי להגיד לו. לירז הלוואי שהיית איתנו כאן,הלוואי שהיית ממשיכה את חייך ,נהנת ,לומדת,מבלה ,מתחתנת,יולדת ומתבגרת ביחד עם כולנו. אחותי היקרה היינו מוכנים שתשארי איתנו בכל מצב גם אם היה צריך להיות לידך 24 שעות ביממה, אחותי היקרה, מסכנה שלי, עלית לנוח צהריים אחרי שמחת תורה, היית לבושה כולך בלבן כמו מלאכית טהורה.לקחת עוגה של אמא ועלית למיטה ,העוגה נשארה לידך כמו שהיא ואת שכבת במיטה מתה . למה ?????????????? מה קרה ??? מה היה ??? אני שובר את הראש ולא מוצא תשובות, יקרה שלי לא ידעתי שזה זמני, לא ידעתי שתעלמי לא האמנתי שלא תהיי כאן יותר, חיים שלי מתגעגע אלייך נשמה שלי, הייתי הופך עולמות שלמים רק בשביל שתחזרי,לירז אני מחבק את הנשמה שלך,מה אני יכול לעשות ,איך אפשר לשנות איך אפשר לחזור אחורה ולהיות לידך באותו רגע ארור. לירזי תחבקי אותי מלמעלה,אני רוצה להרגיש אותך, תני לי סימן. מחפש את הדרך אלייך ואת יודעת שיום אחד הנשמות שלנו יפגשו ,יפה שלי הגעגועים קשים ביותר והזמן לא עשה כלום. אוהב אותך מהלב והנשמה אחות יקרה שלי,מלאכית טהורה. תהיה נשמתך צרורה בצרור חיינו לעד
דמעות/ רגינה לוי
אני הולכת לבכות לך תהייה חזקה למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה לנצח בתי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף את יודעת זה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר ולא געגוע לנצח בתי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף את יודעת וכמו גלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים ןאכן לירזי שלנו היקרה פטירתך מאיתנו ניפצה אותנו כמו גלים אוהבים אותך יותר מהחיים ומתגעגעים עד כאב
לירז שלי/ רגינה לוי
רק מחשבות עלייך גונבות את ליבי רוצה להיות איתך אני קוראת לך ואת כאילו לא שומעת תחזרי אליי אני אצעק אפילו אם את לא שומעת
בלכתך לא נרגעת מסתובבת כמו משוגעת אין לי שקט בלעדייך אמא אוהבת שרוצה את בתה בחזרה שרוצה להיות אליה קרובה
אמרי לי בתי מדוע פטירתך טלטלה את עולמי כמה עוד אפשר לסבול כמה עוד אפשר לסבול כמה עוד אפשר לכאוב את שיריי כתבתי לך ילדונת בראשי בכל רגע את חולפת ושולחת לך אלף נשיקות
זכרונות ממך אותי מציפות בכל יום ויום ובכל ערבי שישי מדמיינת אותך איתנו בשולחן אין כמוך בכלל בין הבנות את נמצאת איתי בכל מקום אחת ויחידה שלי לי-רז ש ל י לעולמים
"לא יכולה עוד בלעדייך רוצה שתחזרי להרגיש את חום ידייך, לא תיהיה אחת אחרת שתמלא אותי לא תבוא עוד אחרייך.." איך נעלמת לי מהחיים פתאום איך אנחנו לא מדברות, רבות, מתחבקות ואיך את לא בין החיים יותר. רזי, לפני 8 חודשים נולד לי בן ולך אחיין ושמו יגל ופירוש השם הוא שמחה. כשמו כן הוא! הוא הכניס שמחה לחיי, לחיי האחים ולחיי ההורים. כשיגדל בעזרת השם אספר לו על הדודה שהייתה לו ולא אחסיר אף פרט מבטיחה לך! את בטח רואה אותו מהמקום שבו את נמצאת ואת לא מפסיקה לחייך ולהתגאות בו, ברון ובליאל. מאמי שלי הדמעות חונקות את גרוני אז לסיום אני רוצה שתדעי שאני מתגעגעת אלייך כל כך. עוד מעט 5 שנים מאז היום הארור שבו נלקחת מאיתנו לעולמים והזמן עמד מלכת. כל יום אנחנו חיים את הקושי, הצער והכאב ואני יודעת שגם את. אחותי, חברתי, יקירתי תשמרי עלינו מלמעלה תני לנו את הכוחות להמשיך לחיות ולעד להנציח אותך. מתגעגעת אלייך אחותי.
ארבע שנים בלעדייך/ שמרית אוזן
ישנו משפט פותח את אתר ההנצחה וכתוב בו:בין דמעות ועצב עולים גם חיוכים, כשנזכרים ברגעים בלתי נשכחים של חוויות וסיפורים. כמה שהמשפט הזה נכון במיוחד לגבייך כי אי אפשר שלא לחייך שנזכרים באדם הטוב והמיוחד שאת,אתמול היתה אצלי חברה שסיפרה לי על הקוי שלה עם חג הסוכות בשל פטירת אביה שנפטר בחג ואהבתו לחג ואז תחלתי לספר עלייך תוך כדי שאני מחיכת שאני נזכרת בכל השטויות שלך והדמעות זולגות בלי סוף ואז אמרתי לחברתי שכשחושבים על זה כמעט ואף פעם לא הראת עצב כאב תמיד היה הכול טוב ויפה בעינניך אך הסתרת את הכאב הגדול שאכל אותך כי תמיד ידעת להכיל את כולם אבל לא את עצמך שום דבר לא עשיית בשביל עצמך רק בשביל אחרים ועכשיו שאני חושבת על זה אני כועסת על עצמי אולי לא ראיתי אותך מספיק אולי לא הקשבתי לזעקה הכל כך שקטה שלך המוות שלך הוא מסתורי והסוד שמור אצלך כמו הרבה סודות ששמרת אצלך הלואי והיתה לי הזדמנות להקשיב לך רק פעם אחת כמו בשבת ההיא בבסיס בפעם הראשונה שראיתי אותך בוכה ושפכת את ליבך ומיד אחר כך תוך כדי בכי צחקנו ושחררנו את הכאב היתי רוצה לעזור לך לשחרר את כל הכאב שהיה לך בבטן לפני שהלכת שאולי פעם אחת מישהו אחר היה מכיל אותך ונותן לך,את כל כך חסרה בשנה הראשונה כל החברים היו מספרים יושבים מדברים עלייך היום יש שתיקה רועמת ביננו אבל כולם כואבים ומתגעגעים וכלום לא אותו הדבר בלעדייך אין מילים לתאר את החור השחור שנשאר.אני אוהבת ומתגעגעת מאוד...תסלחי לי אם לא מספיק היתי שם בשבילך...
במלאת 4 שנים לפטירתה של לירז ז"ל תיערך אזכרה. תפילה וסעודת מצווה בתאריך 10/10/11 יב בתשרי, יום ב' בשעה 16:45 בדיוק בביתנו. למחרת יום ג' בתאריך 11/10/11 יג בתשרי נעלה לקברה בבית העלמין הישן בשעה 8:30 בדיוק. המשפחה.
4 שנים, 4 שנים שאת כבר לא פה זה הגיוני בכלל? השנים עוברות, החיים ממשיכים, אנשים משתנים, העולם משתנה, אבל הגעגוע העז אלייך והכאב האינסופי שאת לא כאן עדיין כאילו היה אתמול. מאמי שלי את לא מבינה כמה שאני חושבת עלייך וכמה שאני מתגעגעת וכמה את חסרה לי בכל יום ויום, במיוחד בימים האלו, הימים שלנו שלי ושלך, שבהם אני חוגגת יומולדת ואת עושה לי הפתעות, קונה לי מתנות, מברכת, כותבת, שרה לי, ועושה אותי הכי מאושרת בעולם, ומייד כמה ימים אחרי אני עושה לך את כל אלו. פעם החודשים האלו ספטמבר אוקטובר היו הימים הכי מאושרים בחיי ומאז שהלכת הם כבר ממש לא, זה מתחיל ביומולדת שלי שאת לא פה לחגוג איתי, אח"כ עובר לשלך שאת לא פה כדי שאחגוג לך, החגים שכבר לא אותו הדבר שבהם היו לנו חופשים מהעבודה והיינו מנצלות אותם רק כדי לבלות ולהנות יחד, ואח"כ עובר ליום הכי נורא בעולם היום שבו לקחו לנו אותך לתמיד...מאז כלום לא אותו הדבר, הכל שונה יותר, ועצוב יותר. וואי מאמי את לא מבינה כמה יש לי לספר לך, כמה עבר עליי בתקופה האחרונה, כמה שינויים,כמה דילמות, כמה כמה וכמה דברים, ואת לא כאן כדי לעזור, מזלי ששמרית כאן לצידי שעוזרת ומכוונת אותי בכוונות הכי טהורות שיש בדיוק כמוך...ועל זה אני חייבת להגיד לך , תודה, תודה על זה שהכרת לי אותה היא היום החברה הכי מדהימה שיש לי... אתמול הייתי בבית הורייך כהרגלנו כל שנה ללכת כמה מהחברים להגיד חג שמח, וזה אחרי הרבה זמן שלא הלכתי שאני מצטערת על כך,פשוט התקופה האחרונה לא הייתה משהו מקווה שהם הבינו אותי, ויודעים שהם תמיד בליבי, ושאני אוהבת אותם מאוד. את בטח יודעת שאחותך אוטוטו יולדת, וואי איזו התרגשות זאת לכולנו, בשבילי זאת כמעט את , וואי חלום בשבילי לראותך ככה כמו אחותך, אני מבטיחה לך שבע"ה כשאור תלד אתנהג אליה ולתינוק כמעט כמוך, אוהב ואפנק את התינוק כמו שאת בוודאי היית עושה, ואהיה אליהם הכי קרובה בעולם, ולך יישאר רק לדאוג לאור ללידה קלה ומוצלחת, ולשמור ולדאוג על כולנו מלמעלה.
אוהבת אותך יקרה שלי בלי סוף מתגעגעת אלייך כל יום יותר חושבת עלייך וצריכה אותך תמיד
כמה תחסרי לנו על רחבת הריקודיים/ שמרית אוזן שלי (חברה)לקריאה
כמה תחסרי לנו על רחבת הריקודיים/ שמרית אוזן שלי
לירזי מחר שלומי מתחתן אבל לא איתך למרות שמאוד חלמת על זה הוא היה אהבה גדולה שלך והדבר הגדול ביותר שעשית עבורו זה שפינית לו את הדרך עם שירן וקיבלת אותה יפה ורק זה מוכיח כמה אהבת אותו כי רק רצית שיהיה מאושר אפילו אם לא לצידך... אני זוכרת באותו הערב שהבנות באו פעם ראשונה לבאר שבע אלי הבית כל כך לא רציתי כי פחדתי לפגוע בך ואת עם אצילות הנפש שלך אמרת לי שולה הוא אוהב אותה ואולי היא העתיד שלו אני חייבת להכיר ולקבל אותה ולתת לו את ברכתי הכי חשוב שיהיה מאושר אין אנשים כמוך ואני התעקשתי שתלחמי עליו ותמררי לה את החיים ואת היית שלמה עם זה כי זה מה שטוב לשלומי זו אהבת אמת!!!בטוחה שאת מסדרת לו את דרך המלך אל האושר מלמעלה אני קיבלתי את שירן למרות שהיה קשה כי היה נדמה שהיא גנבה את מקומך אבל נזכרתי באצילות שלך וזה שינה בי הרבה אני מבטיחה לך לעשות לו מחר שמ בשבילך המשםחה שלך תהיה וזה יהיה הכי קשה כי יותר מהכול היו רוצים שתזכי להתחתן עם אהבתך בטוה שלך יש את הפינה המיוחדת שלך אצל שלומי ושאת תמיד תחיי אצלו ותהיי זכרון טוב אני אמיר את הכאב בשמחה גדולה ואהיה שם גם בשמך אני אוהבת אותך את חסרה ותמיד תחסרי אבל את בעולם האמיתי היום עליתי לקבר שלך כי נהוג בט' באב וזה כל כך לא הרגיש לי קרוב אלייך את חחיה בליבי ובמחשבותי ותמיד תחיי שם אני אוהבת המון המון ואת חסרה תשמרי על מאיה בשבילי תנתבי לה גם את דרך המלך....יש לך קומבינה עם אלוהים שם בטוחה!!!
אתמול הורדתי את כל הדברים מהויטרינה ואז עילאי לקח את הנר עם התמונה שלך שקיבלנו ביום ההולדת שלך שנה שעברה ושאל אותי:,אמא מי זה?"יפהההה עמדה לי גולה בגרון אבל לא בכיתי לידו אמרתי שאת המלאך השומר שלנו בגלל זה את הכי יפה תמיד הית יפה היתה לך נשמה יפה,אני תמיד אוכלת את עצמי על כך שהייתי המטיפת מוסר שלך רציתי שיהיה לך טוב אבל את ידעצ חיית את הרגע נתת בלי סוף בלי לרצות לקבל עזרת תמיד נהנית מכל רגע את מיוחדת היית ותמיד תהיי,כואב לי שעילאי לא זכה להכיר אותך אבל בטוחה שאת שומרת עלינו בטרוף בו אנו חיים,ותדעי שכל השבועע היית איתי בניקיונות כמו אז בפסח הראשון שלי בבית. אני אוהבת אהבתי ותמיד אוהב ואת חייה איתי תמיד ושום דבר לא יהיה כמו פעם.... אוהבת ומתגעגעת בלי סוף היתי רוצה שתהיי פה עכשיו לעזור לי בפינישים ושנשפריץ מים וכל מה שבא ליד כמו פעם שהיית עוזרת לי לנקות...לפחות למדתי מהמורה הטובה שלי. תשמרי עלינו על המשפחה המדהימה שלך יש לך אמא אלופה עם כוחות עילאיים היא מחברת את כל הבית ודוחפת אותם לחיות,אחינית שלך נסיכה מטריפה,איבדתי אותך אבל זכיתי להכיר את המשפחה שלך למרות הכאב הענק הם ממשיכים לחיות בשביל החיים תמשיכי לחזק ולשמור עליהם ואת חסרה מאוד לכולם...
רזרוזה שלי.. אחותי היקרה. במה אתחיל לספר מה עבר עלינו בתקופה האחרונה.. אז אתחיל מזה שאספר לך שהתחתנתי, אחותך הקטנה התחתנה את בטח ראית אותי כי אני ראיתי אותך שם איתי מתחת לחופה, ראיתי איך את שמחה בשבילי, רוקדת איתי, דואגת לי,שרה, ומאושרת. וגם ראיתי אותך בוכה.בוכה על כך שלא באמת היית שם, לא באמת הרגשנו אחת את השנייה אבל היית איתי בכל שלב ביום הזה. חיים שלי את זוכרת שהבטחתי לך שכשאני אתחתן אז את תהיי המלווה שלי?! לרוע מזלנו לא הספקת, ובחרתי את מאיה להיות לי למלווה רציתי שתיהיה איתי משהי הכי קרובה אלייך שנבין אחת את השנייה שנבכה ביחד ונתרגש ביחד ואני רוצה להגיד לך שאני יודעת שהיה למאיה קשה מאוד, אבל היא עשתה אותי כל כך מאושרת ודאגה לי והייתה לצידי בכל רגע. אחותי, כמו בחתונה של עידן כך גם אצלי תמונתך הופיעה בכניסתי לחופה יחד עם אמא ואבא. אני זוכרת שאמרת שכשתתחתני את תרצי שאמא ואבא ילוו אותך כי ככה נהוג צריך לתת להם את הכבוד.. אז עשיתי זאת בשבילך. ובלכתי לחופה לצלילי השיר "נשבע" דמיינתי אותך לבושה בלבן נאחזת באמא ואבא ושמחה כל כך שמחה שהגעת לרגע הזה אבל רק דמיינתי והחזקתי את עצמי שלא לבכות ובכיתי, בכיתי דמעות של אושר והתרגשות והודיה לה' שהגעתי לרגע הזה וירדה לה דמעה, דמעה של כאב, געגוע, עצב, ייאוש, על כך שאת אינך איתי ואני איני איתך. לירזי אני לא יודעת איך עמדתי בכל האירועים האלה. בחינה כמעט והתמוטטתי מרוב כאב אבל המשכתי וקיבלתי כוחות מה' וממך. אין לי ספק שבכל פעם שנפלה עליי עננה שחורה את הסתכלת עליי מלמעלה ושלחת לי כוחות נפשיים, בלעדייך לא הייתי עוברת את זה. מה עוד אספר לך אהובתי.. מה עוד אספר?? בא לי לצעוק לה' שקשהה ליייייי כל כךךךךך קשהההההה לי!!!!!!!!!! את יודעת אני כל כך מקנאה כשאני שומעת שתי אחיות מדברות, שאני רואה אחיות יוצאות ביחד מבלות ורק אנחנו נפרדנו בלי שישאלו אותנו בלי שיכינו אותנו כאילו ה' רצה שנבין עד כמה הפרידה שלנו תיהיה קשה וכואבת. אני כל כך מתגעגעת אלייך לירז כל כך מתגעגעת! אוקטובר הקרוב יהיה 4 שנים לפטירתך. איך???????? אני עדיין חיה את היום השחור ההוא, את אותה שיחת טלפון של אבא שהודיע לי תבואי מהר לירז לא מתעוררת לירז מתה. אני עוד חיה את ימי השבעה שלך שלא האמנו שאנחנו יושבים עלייך שבעה. אנשים באים ומנחמים ומדברים עלייך בזמן עבר והיה לי חשק להעיף את כולם מהבית ושיפסיקו לדבר שטויות כי את עוד מעט תבואי ותיכנסי בדלת עם היופי שלך ושיערך השחור וצחוקך. אבל זה לא קרה ועברו השנים ועדיין לא הגעת וספק אם תגיעי אי פעם. רונצ'וק כל הזמן אומר לי אור אל תדאגי תיהיה תחיית המתים ולירזי תחזור ביחד עם טל. ואני מהנהנת בראש ואומרת לו שהוא צודק. מה אפשר להגיד לילד שמחכה נואשות לראות אותך שוב ונאחז בתחיית המתים. לירזי אומרים שלחתן ולכלה אסור שנה לעלות לבית העלמין אבל כל כך התגעגעתי אלייך אז אני אבוא, הנפש שלי מתייסרת על כך שאני לא יכולה לבוא לדבר איתך, להדליק לך נר וסתם לשבת לצידך. רזי נשמתי, חיים שלי, אחותי, אהובתי, יקרה שלי, מלאך שלי. את מלאך!! בחייך ובמותך היית מלאך. נולדת מלאך ונפטרת כמו מלאך. רק מלאכים מתים ככה! רק צדיקים ישרים כמוך!! השיר הזה הוא בשבילך כאילו נכתב עלייך: ככה לא עוזבים/ אבי בן אבו חשבתי שתמיד תהיי כאן שאין דבר שיגרום לך לעזוב הרי אמרת שזה לנצח.../ אתמול בלילה התעוררתי שהדלקתי את האור הצד שלך נשאר בחושך פתאום הבנתי את לא עומדת לחזור
מה עושים עם זה מה עושים הבית ריק אני יוצא מדעתי מה עושים עם זה מה עושים זה לא יכול להיות ככה לא עוזבים.
לאט לאט עלה הבוקר הוא לא הביא איתו דבר בצד שלך עדיין חושך בצד שלי עדיין קר.../ מיום ליום מסתבר זה באמת נגמר את לא תבואי יותר
מה עושים עם זה מה עושים הבית ריק אני יוצא מדעתי מה עושים עם זה מה עושים זה לא יכול להיות ככה לא עוזבים.
חשבתי שתמיד תהיי כאן!
חיים שלי אני אוהבת אותך וכל כך כל כך מתגעגעת ומבכה את לכתך יום יום, מבכה את מר גורלך ומבכה את מר גורלנו. תשמרי על עצמך אחותי הגדולה ושמרי לנו מקום לצידך. אזלו הדמעות מרוב כאב רק רוצים לראותך!!!!
לקריאה
סגור
