מאיה כהן ברנס הדליק/ה נר לזכרה ב-14/04/2021: "אהובה שלי,השבוע חשבתי עלייך מלא מן פלאשבקים על העבר ועד אותו ערב שהודיעו לי שהלכת.כואבת ומתגעגעת אליך כל כך מלאכית יפה שלי".
מאיה כהן ברנס הדליק/ה נר לזכרה ב-14/04/2021: "אהובה שלי,השבוע חשבתי עלייך מלא מין פלאשבקים על העבר ועד אותו ערב שהודיעו לי שהלכת.כואבת ומתגעגעת אליך כל כך מלאכית יפה שלי".
לירזי... אני כל פעם נכנסת לאתר ורוצה לכתוב ולא מסוגלת קשה לי וכואב לי מאוד במיוחד כי בפעם האחרונה שהיית אצלי ודיברנו כעסתי עלייך שאת מתרחקת מכל החבר'ה ושמבחנתי אצלי תמיד תהי רצויה ושאין צורך שתעלמי בגלל חדשים שנוספו אבל לא הבנתי את הצד שלך את הכאב שלך ועל זה אני כועסת על עצמי אני בטוחה שאת סולחת כי אני יודעת שאת שומרת עלי וכי תמיד היית אדם שתוך שנייה שוכח את הרע אז סליחה.... רציתי לספר לך שאני ואלירז הינו בטוחיים שתהיה לנו בת וכבר התחלנו לחשוב איך נבקש מההורים שלך שהשם השני שלה יהיה לירז כי רצינו שיהיה לה את הטוב לב שהיה לך והינו בטוחים שזו תהיה בת כי זה מה שאמרת לי ביום כיפור שנרקוד השנה בה' בבריתה אז אנחנו לא נרקוד בבריתה אלא נחגוג טקס של ברית כי לי ולאלירז יש בן ושתדעי שבכל פעם שאני הולכת לרופא לבדיקה ורואה אותו אני חושבת האם את מביטה בנו כל-כך רצית שכבר נעשה לך אחין היית אומרת לי אז הנה הוא אצלי ואני שומרת עליו ובטוחה שאת שומרת עלי אני כל כך מתגעגעת ורוצה לראות אותך אפילו לשבריר שניה שתחבקי ותנשקי אותי ושתלטפי את הבטן כי עכשיו אני לא סתם שמנה,לירז עברנו המון יחד דברים טובים ורעים תקופות של ניתוק ושל קשר חזק ויש לי המון זכרונות ממך ועל זה אני מודה לך קשה לי להשלים עם זה ואת יודעת שאני אדם שאיבדה הרבה קרובים אבל עם האובדן שלך אני לא מסוגלת להשלים אני רוצה שתעזרי לי תבואי לבקר אותי בחלום רק לראות אותך כמו שבאת בלילה לפני שאור התגייסה היית יפיפיה עם השער המהמם שלך בובה יש לי עוד מלא מה להגיד אבל הדמעות חונקות אותי ואסור לי לצער את הפצפון שגדל בתוכי הוא צריך להיות מאושר ומיוחד כמוך כמו שתמיד היית חיכנית ומאושרת ולוקחת הכל בקלות... את יודעת כולם רוצים לסוע לחרמון השנה כרגיל כמו בכל שנה אני לא יהיה מסוגלת כי את לא תהיי שם מי יציק לי בלילה שנישן מי יעזור לי להכין אוכל ולנקות ולהגיש ולדאוג לחבורה של הגברברים התינוקים שצריכים טיפול מסור את יודעת כל יום שישי שכולם פה אני מחכה שתכנסי ואולי תביא עוגת שמרים של אמא שלך מוזר שאת לא פה זה הרגל והרגלים לא משנים ואת שינית לי אותו,את יודעת מספר פעמים מאיה באה לפה ותמיד חיכיתי שהיא לא תסגור את הדלת ותכנסי אחריה ואז שהדלת נטרקת אני חוזרת למציאות וזה מוזר הרי זו מאיה של לירז אז איפה את???
מאמי איפה שאת לא נמצאת אני מקווה שטוב לך כמו שתמיד היתי אומרת לך כאשר היית נכנסת לשלב של רגשי נחיתות וזלזול בכמה שאת שווה אז אני אומר שוב את שווה המון את מדהימה ומיוחדת וכואב כמה שכולם מעריכים בגלל שאת לא פה אבל אני באמת רוצה להאמין שטוב לך איפה שאת ושמלאת את מטרתך בחיים והלכת לנוח מכל מעמסות החיים אני אוהבת ומתגעגעת ושולחת מיליוני נשיקות וחיבוקים....
אם שוב אקבל אומץ לכתוב ולהתמודד אז אני אכתוב מבטיחה...
געגוע../ אור לוי
לירזי.. אני יושבת בחדר ורוצה להרגיש משהו ממך אז אני שומעת שירים שאהבת ושמזכירים לי אותך,ומסתכלת בתמונות ומתגעגעת.. יפה שלי אני רוצה להתנצל בפנייך על הכל!! אני רוצה להתנצל על אותם הרגעים שלא הייתי שם בשבילך, מצטערת על כל הריבים, הוויכוחים, המילים שיצאו בלי כוונה. אם רק היית יודעת כמה אני אוכלת את הלב שלא חייתי את החיים איתך הכי טוב שאפשר, כמו חברות.. מאמי אין לי את הכוחות להתמודד, כל שניה שעוברת במשך היום התמונה ההיא לנגד עיניי, אותה תמונה שבה את ברוב הדרך ויופייך אמרת לי שאת עולה לישון ואז סגרתי לך את הדלת תוך כדי שאני מביטה בך, ולא ידעתי שזהו המבט האחרון שלנו. אחרי כמה שעות קיבלתי את הבשורה המרה. רזי מאמי אין נחמה!! מה עושים? איך ממשיכים? איך שורדים?? הרי היית כל כך חיה פה בבית והנוכחות שלך כל כך חסרה עכשיו. החדר שלך יותר לא מבולגן והארון מסודר והכל כל כך מעיד על חסרונך!! אחותי אני כל כך מתגעגעת למילה הזאת!! כל כך מתגעגעת לקרוא בשמך שוב.. אני רוצה שתיהיה לי אחות!! לא רוצה שתלכי לי מאמי הלב שלי נקרע, אין דבר שאני רוצה יותר מלחבק אותך, להרגיש אותך ושתרגיעי כמו שרק את יודעת!! אומרים שטוב לך.. איך אני אדע שבאמת זה ככה? תני לי סימן יפה שלי. רזי אני לא יכולה לעזור לך שם למעלה רק תבטיחי לי שתשמרי על עצמך, תשמרי על טל. שולחת לך חיבוקים ונשיקות ואת אהבתי הגדולה.
זאת בערך הפעם המיליון שאני נכנסת לאתר הזה בשבוע האחרון ואני פשוט לא מסוגלת לכתוב כל פעם שאני מתחילה הדמעות פשוט מתחילות לרדת ואני לא יכולה להמשיך... מאז שהלכת התחלתי להסתכל על החיים בצורה אחרת... הכל כל אחר... זה משגע אותי איך דבר כזה יכול להיות? הכרנו בסך הכל שבעה חודשים אבל בשבעה חודשים שאתה נמצא עם בן אדם כמעט 15 שעות כל יום זה המון..לימדת אותי המון על החיים...הערצתי אותך.. בחורה כזאת שאוהבת את החיים וצוחקת על הכל ולא דופקת חשבון לאף אחד... האמת שמנסים להתגבר אבל זה קשה..כל כך קשה כל בוקר לבוא לדת"ק ולהעמיד פנים שהכל אותו דבר רק התחלפו כמה אנשים??? איך זה אפשרי עם תמונה ענקית שלך על הקיר ונרות שדלוקים כל היום וכל דבר קטן מזכיר אותך..איך אפשר להמשיך?? אני מנסה להמשיך ..באמת שכן אבל אני לא מצליחה לשכוח במיוחד את השיחה האחרונה שלנו לפני החופש לפני שיצאנו לדממה... איך אמרת לי ככה סתם לפני שהלכנו הביתה "תגידי נראה לך שאם אני ימות יהיו טיסות ביום שלמחרת?" ואני פשוט צעקתי עליך "תפסיקי כבר עם השטויות האלה!!?!?!" ואז אמרת..."לא באמת אם אני ימות מי מהחברה יבוא להלוויה שליי?" כל כך עיצבנת אותי שהסתובבתי והלכתי הביתה! אוףףףףףףף..אומרים שזה דרכו של עולם אבל כמה שהמשפט הזה נכון קשה לי לקבל אותו... מתגעגעת...
בכל יום שעובר זה יותר מתבהר כמה שאת חסרה/ עדי זעפרני לקריאה
בכל יום שעובר זה יותר מתבהר כמה שאת חסרה/ עדי זעפרני
לירז ..אמנם לא הכרנו, אבל מאז שאייל סיפר לי עלייך אני כל בוקר לפני העבודה נכנסת לאתר שלך..לא מפסיקה לחשוב עלייך במשך היום.. אני נמצאת באותו מצב של כל אוהבייך מאז שאיבדתי את לירז החברה הכי טובה שלי לפני שנתיים. חיה את האובדן יום יום הכל הפך חסר מהות.. אני דואגת להזכיר לעצמי כל יום שהיום אנחנו פה ומחר אנחנו לא.... הגעגועים זה החלק הכי קשה ... וכך כל בוקר אני נכנסת לאתר שלך ולאתר של לירזי שלי.. ולא קולטת מה הולך פה... ואיך אמורים להתמודד עם זה.. שמרי על אוהבייך.. שלחי להם כוחות .. ולכם אנשים יקרים תתפללו לעילוי נשמתה..זה מה שנשאר לנו פה.. ואל תדאגו היא תבוא אליכם.. הן לא באמת עזבו אותנו..רק בזמן שלהן.. גם אני התחננתי ימים ולילות שלירז תבוא רק תיתן לי סימן והיא באמת מופיעה לי בחלומות כנראה רק מתי שמתאפשר לה.. אני בטוחה ששניהן ביחד שם שומרות אחת על השנייה ... ולך מאיה היקרה אמנם אני לא מכירה אותך.. אבל אני הכי מזדהה איתך בעולם..אין דבר יותר כואב מלאבד את החברה הכי טובה שלך... אבל אל תוותרי תחייה אותה כל יום כאילו היא ממש פה לידך גם אם לפפעמים תרגישי שאת לא שפויה ... לי זו הדרך היחידה שעוזרת להתמודד..
אני שולחת לכם תפילה למשפחה לחברים לכל המכרים..
תפילהללב נשבר שתתחזקו לרפואת הנפש ורפואת הגוף:
"למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד, ה' אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני, חנני ה' כי אומלל אני רפאני ה' נבהלו עצמי,ונפשי נבהלה מאד ואת ה' עד מתי,שובה ה' חלצה נפשי הושיעני למען חסדך, כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך, יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה, עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי, סורו ממני כל פועלי און כי שמע ה' קול בכיי, שמע ה' תפילתי יקח, יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רגע" {תהילים-ראשון,ו}
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. עדי זעפרני לוס אנגלס
לירזי ! אני מסתכל על רונצ'וק אחיך הקטן ואני רואה אותך. אני מסתכל לתוך עייניו החומות והגדולות ורואה את אותן עיניים שלך. חומות וגדולות. התמונה שלך תלוייה בחדר שלי ואני מסתכל עלייך עכשיו וכל כך כואב לי עלייך ,מסכנה שלי, חזרנו מארוחת צהריים, הכל עבר בכיף ואת עלית לנוח צהריים , היית עייפה, רצית לנוח אך לא ידעת שתנוחי לעולמים. אני כל כך מתגעגע אלייך ולא יודע מה לעשות, איך להמשיך איך להתנהג. כמה דמעות יורדות מעיניי ,כמה כאב וצער. לירז שלי אני כל כך אוהב אותך חיים שלי. אף פעם לא אמרתי לך אני אוהב אותך.כל הזמן אמרתי לך "תשמרי על עצמך" דאגתי לך,רציתי שתהיי מוגנת ובטוחה.אבל באותו יום שמחת תורה כלום לא עזר ,את נפטרת,נעלמת הלכת לעולמך ואת לא איתנו. מה זה בעצם עולמך? עולמך הוא כאן,כאן איתנו עם כל המשפחה והחברים,עם כל מי שאוהב אותך ודואג לך . לירזי אני מרגיש מוזר כי אני "מדבר" איתך דרך המחשב אך זה דרך להוציא הכל החוצה. את יודעת שאין דבר בכל היקום והעולם הזה שלא היינו עושים אם היינו יכולים להחזיר אותך אלינו.אני כל כך מתגעגע כל כך רוצה שתחזרי שתהיי כאן איתנו. אין גבול לכאב ואין גבול לגעגוע, אין גבול לצער ואין גבול לכמיהה לראות אותך. מה נעשה עכשיו מה ? הכל הפך חסר טעם וחסר חשק ,כלום לא אותו דבר כאן בבית בלעדייך, את חסרה יותר מכל דבר אחר. אני אוהב אותך מאוד מאוד מאוד . אני לא יודע מתי אני יגיע למקום בו את נמצאת עכשיו. אבל ברור לי שמתי שהוא אני יגיע והאמת היא שזה לא מפחיד אותי בכלל כי אני יודע שאני יפגוש אותך יראה אותך יחבק אותך ינשק אותך ופשוט יהיה איתך. אהבתי אוהב תמיד יאהב אותך אחותי היקרה . עכשיו שאת לא בעולם החיים אני דואג לך עוד יותר כי את לא לידנו.אז ביינתיים תשמרי על עצמך .ובמוקדם או במאוחר אני יגיע לשמור עלייך. אוהב עד יום מותי אחיך עידן.
לירזי אני כל כך מתקשה לכתוב מילים אלו כי אני לא מאמינה שאת לא איתנו , איך ?איך ? זה קרה לנו . יפה שלי לאן נעלמת לנו כל כך מהר לא מצליחים להמשיך בלעדייך ,מהיום שהלכת החיים כל כך אפורים ועצובים ,כל יום עובר עם חור גדול יותר בלב שלעולם לא יסתם ,שואלת כל הזמן את עצמי איך נמשיך ללא חיוכך ומראה פנייך המדהימות ביופיין ,כואב לי ושורף לי בנשמה מגעגועים ועל הייסורים שהמשפחה עוברת כל יום חושבת הלוואי ויכולתי לעשות משהו בשביל לעזור אך לצערי לעולם שום דבר לא ירפא את הכאב והצער שבלכתך כך מקרבנו . לירזי ממי איך איך אני ועידן בע"ז בבוא הזמן נצעד אל חופתנו בלעדייך ואיך לא נזכה לראותך צועדת ביופייך וכולך בלבן אל חופתך כמו שהיית כך כולך לבושה לבן כמלאך ביום לכתך ,שום דבר שנעשה בחיינו לא יהיה אותו דבר בלעדייך ,אך אני יודעת שתמיד תיהי עימנו מלמעלה . לירזי אני רוצה לבקש ממך בבקשה תבואי אליי אני צריכה אותך , שתגידי לי שהכל בסדר איתך, שתספרי לי מה איתך ותעזרי לי להבין את מר גורלך וגורלנו על הגזרה הרעה של החיים בלעדייך ,בבקשה ממי תשמרי על אבא ובקשי לו שם בריאות ועל אמא עידן אור ורון ,כי כל כך קשה להם ותעזרי לי להיות חזקה בשבילם תמיד . לריזוש שלי אני רוצה שתדעי שאני מצטערת כל כך ומבקשת את סליחתך ,מצטערת שלא הספקתי לבלות עימך יותר , והייתה לי הזכות שהיית חלק מחיי במשך השנים האחרונות ותמיד תמשיכי להיות . אני מתפללת אלייך כל יום ומבקשת את קירבתך,הלוואי ויכולתי לעזור לך סליחה אם היית צריכה עזרה ולא הייתי שם לעזור לך ,ממי אל תפחדי את אף פעם לא לבד לנצח תיהי בליבי ונשמתי כל יום כל שעה כל דקה ושנייה . ליבי דומם והדמעות לא פוסקות ,מבטיחה תמיד לשמר את זכרך ולעולם לא ארפה . אוהבת ומתגעגעת ואתגעגע עד סוף ימיי כרמית
כבר יותר מחודשיים וחצי שעברו ואני לא מפסיקה לבכות, לישאול שאלות: למה?למה דווקא אותך? למה ככה בטרם עת? יש לה עוד הרבה תוכניות, הרבה מה לראות למה? ועדיין רזי לא מצאתי תשובות.את כל כך חסרה לי ואני כל כך מתגעגעת אלייך רוצה לחבק אותך חזק חזק ולא להרפות, רוצה לנשק אותך,רוצה לישמוע אותך שתילחשי לי כמו תמיד שאת אוהבת אותי, רוצה לצחוק איתך ולרכל, רוצה לישון איתך אני פשוט רוצה לעשות הכל איתך כמו תמיד בבקשה! מאמי יותר מכל אני רוצה לספר לך שאני אימא לתינוקת מדהימה ששמה אופיר ואומנם היא בת כמה שבועות אבל היא בהחלט יודעת מיהי דודה לירז ומה חשיבותה לאימא. יפה שלי הזמן עובר ואני לא מצליחה להתגבר, אני עוצמת עיניים ואת ניצבת מולי כל כך יפה ומביטה בי בעיניים הגדולות והמדהימות שלך ואני פשוט חשה בנוכחותך. רזי כל כך הרבה למדתי ממך את פשוט פתחת בפניי את דלת החיים הכנסת בי ביטחון,הכרת לי משפחה חמה, מדהימה ומלוכדת{משפחתך},חברים שאין כמותם, איתך העברתי תקופה שלא תישכח לעולמים שאילו רק יכולתי להחזירה,תקופה שבה בכיתי,צחקתי,התרגשתי והכל היה איתך כי את תמיד דאגת להזכיר לי שאת לצידי ואף פעם לא תעזבי לא משנה מה יהיה המצב. אני רוצה להודות לך מכל הלב על מי שאני בזכותך,את התברכת משמיים בטוב שבדברים הכל היה בך ולכולם הענקת ונתת מאף אחד לא חסכת. רזי אילו לא מילות פרידה כי ממך אף פעם לא אפרד ככה נשבענו אחת לשנייה,רק בבקשה תשמרי עליי ועל כל יקירייך מלמעלה תכווני אותנו בדרך הישר ותילכי לצידנו. מרימה את ראשי מעלה לשמיים ומבקשת ממך שתמשיכי לחייך ואל תפחדי מתוקתי ושולחת לך מיליוני נשיקות וחיבוקים אוהבת אותך כל כך אחותי ואף פעם לא שוכחת!!!!
הבשורה המרה/ רגינה לוי
חייך בליבנו מאירים את שתיקתך חיינו עוברים בתוגה מאותו יום ארור שבו קיבלנו את הבשורה ואני מאמינה באמונה שלמה שגם אם את לא כאן איתנו פיזית את איתנו בכל עת ובכל זמן אוהבים ומתגעגעים עד כלות החושים
האבדה/ רגינה לוי
לפני שלושה חודשים חודש אלול הגיע ואיתו החגים ראש השנה כיפורים סוכות ושמחת תורה. את כולם עברנו בהמון כייף שמחה וביחד אך ביום הכי שמח בשנה כשכבר נחתמו כל האנשים ביום הכיפורים נחתמה בתי שתאבד לי לנצח נצחים. אך אני את רוע הגזירה לא ידעתי ושמחתי עם כל האנשים ביום חתימת החגים {שמחת תורה-הקפות} ואלוהים יושב לו על כס המלכות ראה אותך מלאך וקטף ואת חיים שלי לא התנגדת למה??????????????? אומרים לי אנשים אין מה לעשות זה המצב יש עוד ילדים לכן צריך להשלים אך השלמה זאת מילה קשה אז נכון צריך להמשיך ואני ממשיכה כאן לירזי בלעדייך כי יש לך עוד אחים יקרים ואהובים שאך ורק למענם כעת אני ואבא ממשיכים את החיים הבלתי נסבלים האמיני לי רזו יפה שלי שאם היינו יכולים אותך היינו מחזירים למרות רצונו של האלוהים אבל לצערנו הרב אין זה אפשרי לא נשאר לנו אלא להאמין שנפשך קשורה בנפשנו ואת כאן איתנו כמה היינו רוצים לחבק אותך ולא לעזוב אבל אני יודעת שאת מחבקת אותנו כל יום מלמעלה אוהבת ובוכה ואנו גם בוכים
יפה שלי/ רגינה לוי
כל היום חושבת עלייך כמו שאת כמו שהיית איך הלכת לך ואינך עוד אינך עוד לירז היפיפיה והאהובה מתאבלת עלייך ולא מאמינה שזאת האמת שאני לא הוזה כיצד ניתן לעכל שאת קבורה כאן תחת חול ועפר וגופך בלא נוע איך אפשר להבין את מותך שבא טרם זמנו מחפשת תשובות מחפשת אותך נשמתך אופפת אותי כי נשמתך היא נשמתי שלי מלאך שלי
תודה/ רגינה לוי
לירזי בלכתך השארת דודים שזוכרים אותך ואוהבים אותך וגם אותנו הם נותנים לנו הרבה עידוד ותמיכה בלעדיהם כמעט היה בלתי אפשרי להמשיך עם השבר הנורא הידיעה שבהם יש חלק ממך ובך יש חלק מהם עוזרת לנו להמשיך אנו ההורים והאחים רוצים להודות לכל הדודות והדודים לאחיינים והאחיניות על התמיכה הרבה החום ואהבה שאתם מרעיפים עלינו בדרכנו הקשה אותם אלה שהקדישו לנו זמן רב מזמנם יום יום ולא משנה כמה הם עייפים ואיזה מטלות עליהם לעשות המון תודות והערכה לאנשים המופלאים כן ירבו כמותכם אלו בדיוק האנשים שקיימו את המצווה שעדיף ללכת לבית האבל מאשר לבית משתה על כך תבורכו ברוב ברכות ושנחזיר לכם רק בשמחות אמן מחבקים מנשקים ואוהבים אותכם משפחת לוי משפחת ניסן משפחת לרבוני
מלאך שלי/ רגינה לוי
לאן נעלמת לי רזרוזה שלי לאן הלכת פרח שלי למי היה זכות לקחתך ממני לאחר שגידלתיך עד הלום חפצה אני ההיתי לראותך בחופתך יפה שבא לבכות אך יד עלומה קטפה אותך ממיטתך ואותי השאירה רק עם הדמיון
בכל יום אני קמה ומתפלאת שאני עדיין חיה כי לירז וטל אינם אין התחלה ואין סוף כל יום אני קמה היות ולהיות אני חייבת לטפל בחיים אותם חיים של אביך ואחייך היקרים
ל י ר ז - ר ז ו ש
ילדה עם חיוך ילדה של אהבה אירועים ושמחות ילדת משפחה חברים וחברות ילדה שידעה מהו כבוד ילדה שאותה אהבו לאהוב לאן נעלמת לי רזרוזה שלי לאן הלכת פרח שלי
3 חודשים בלי לירזי היתכן שנלקחה מאיתנו כל כך ריק בלעדייך שינית לנו את החיים וגם לחברים היקרים חדרך מסודר מתמיד וארון הבגדים בסדר מופתי ואת אינך כדי לומר תודה ונשיקה בראשי לאות הערכה היום החיים אינם כתמול שלשום חיים אאת החיים בלי ויכוחים מיותרים על ניקיונות וכאלה דברים בלי הכנות ללילות ימי שישי בלי חדר סגור עם חברה או חבר בלי שיחות וקפה בלי מתח על סיגריה שאת לוקחת שמא אבא יצוץ לפתע 3 חודשים בוקר צהריים ערב ולילה במחשבות על לירזי שלנו שהלכה לה איך את שם רחוק רחוק בלי אמאמ אבא עידן אור ורון האם את בסדר שם איך את מסתדרת לבד אבל את לא לגמרי לבד את עם טל אחיך הקטן והיקר שלנו שאותו מיום לכתו לא הפסקת לבכות ולאהוב אז תשמרו אחד על השני לבינתיים עד אותו רגע שניפגש .
לנשמה שלי..../ שי מלול
יש לי עוד מילים יפות לך לומר חיזרי מהר אפילו מחר השיבי את טיפת האושר שהיה ואינו נשאר שום דבר אצלי איננו מוכר רק זיכרונות מתוקים של עבר ונגיעות קטנות של אושר שהיו.. עוד לפני שנגמר.
בלעדייך/ דוד לוי
81 יום בלעדייך, רזו שלי 81 ימים של צער. נשמה שלי 81 ימים של עצבות. יפה שלי 81 ימים של קדרות.מתוקה שלי
81 ימים השכול מכה ופוצע.עיניים שלי 81 ימים של מחשבות מה קרה לך.ילדה שלי 81 ימים הדמעות זולגות. וזולגות.
עיוני. את חסרה לי בוקר, צהריים , ערב ,ולילה כל יום ,כל שעה ,כל דקה , כל שניה ואני לא יודע מה לעשות. הגעגועים משגעים אותי
התמונות שעל הקיר מטריפות אותי כל מבט, 24 שנות חייך חולפות בהבזק ושוב הדמעות זולגות, והעיניים שמהם זולגות הדמעות לא מאמינות ובעצם מסרבות להאמין שלא נתראה
אני חייבת לספר לך שדברים קשים עוברים עליי מאז שאת אינך השמחת חיים שהייתה לי לפני כמעט שלושה חודשים זאת לא אותה שמחה שיש לי עכשיו, משהו אצלי השתנה ומאוד, כל חיוך , כל צחוק הכל זה מסכה , מסכה שמסתירה את הכאב, העצבות והמועקה שאני חשה . כל לילה אני במחשבות עליך , כל לילה דמעות זולגות מעיניי, כל יום המצב רוח משתנה , הפכתי ליותר עצבנית, מה שמשפיע על הסובבים אותי.
מאמי שלי אני מבקשת ממך תגיעי אליי איכשהו.. בחלום, או באיזשהו סימן תעזרי לי קצת לחזור לעצמי , למרות שאני יודעת שבחיים אני לא יחזור להיות אותה מאיה. אבל לפחות תרפאי לי קצת את הנפש והנשמה שחלו מאז שאת אינך...
חיים אפורים/ דוד לוי
רזו . הזמן חולף ועובר. ואני ממשיך לא להבין מה ואיך קרה. איך מלירזי שלי נשארו רק תמונות וזכרונות ניבצר ממני להבין איך נעלמת לי בלי שיכולתי לעזור לך זה משגע אותי הרי הבטחתי לך ולא פעם. כל עוד נשמה באפי,לא תפגעי לעולם. צחוק הגורל לא רק שנפגעת נעלמת לעולמי עד. ואני את הבטחתי לא קיימתי ואני מתייסר על האובדן. איך לא הראה אותך יותר
לקריאה
סגור
